<h1>הלכות פסוקות לרבינו יהודאי גאון הלכ' טריפות דארץ ישראל</h1>
<h2>דף י:</h2>
וטבחא דבדקה ל[סכינא] ושחט בה וקא באעי מישחט בה כמה חיותא צריך למיבדקה לסכין בינו לבין עצמו בין כל אחת ואחת, דאמ' ליה רב אחא בריה דראבא [לרב אשי] רב כהנא מצריך בדיקותא בין כל חדא וחדא, דאי לבסוף מישתכחא פיגמתא לא תיפסול אילא אחרונה ואי לא בדיק מיפסלן כולהי דהוה עובדא וטרף רב יוסף תליסר חיותא.
<h2>דף יג:</h2>
חיותא דשחטין לה בלילה אי נמי שחטה סגי נהורא אי בדקינן לה ושחיטה שפיר כשרה.
<h2>דף טו.</h2>
חיותא דשחיט [לה] בר ישראל בשבתא אי בשוגיג שחטה בעי לשהוייה לאפוקי שבתא כשיעור מישחט חיותא ושרי למיכל מינה, [אי במזיד שחט לדיליה אסיר] לעולם לאחריני שהו כשיעור מישחט חיותא ואכלין.
<h2>דף יח.</h2>
שחט למטה מן הקועה כשרה למעלה פסולה איזו היא קועה זו הפקעת היוצא בתוך הגרגרת שחט מתוך הקועה פסולה למטה מן הקועה כשרה אפילו כלשהוא למעלה מן הקועה פסולה.
שחט מתוך הקמוס פסו'.
<h2>דף כז.</h2>
ובעופות שחיטתן כהלכתן שחט אחד בעוף בין בושט בין בגרגרת הרי השחיטה כש'.
שחט חצי גרגרת או חצי הושט או רוב אחד מיהם והיגביה ידו חוזיר ושוחיט ובילבד שלא ישהא כדי רביצתה ושחיטתה הדקה כדקה והגסה כגסה אבל הורידין אף על פי שלא שחט כשר. ואם שחט והיה חציו שלושט או חציה שלגרגרת קים הרי שחיטתה פסולה.
<h2>דף לב.</h2>
שחט ולא מירק את הושט או את הגרגרת ואף על פי שהגביה ידו חוזיר ושוחט מיד ובלבד שלא ישהא כדי רביצתה ושחיטתה הגסה כגסה והדקה כדקה משעה שהתחיל לישחוט. אם שחט רוב שנים בבהמה כשרה.
שחט חצי גרגרת או חצי הושט או רוב אחד מיהם והיגביה ידו חוזיר ושוחיט ובילבד שלא ישהא כדי רביצתה ושחיטתה הדקה כדקה והגסה כגסה אבל הורידין אף על פי שלא שחט כשר. ואם שחט והיה חציו שלושט או חציה שלגרגרת קים הרי שחיטתה פסולה.
<h2>דף לז.</h2>
ואם היתה הבהמה מהלכת בדרך ואירע לה אינס ורבצה לה ואינה יכולה להלך או שהיתה מסוכנת ושחט אותה מיד במקומה ובלבד על דעת המומחה ואם פרכסה או כשכשה בזנבה כש'.
חיותא דקצירא וקא באעי למישחטה אי ההיא שעתא דכי שחיט לה [פש]טא ידה וכרעה וכיפא להי כש' ואי לא טר'.
<h2>דף מב.</h2>
הלין נוקבי דמיטרפא חיותא מינהון כד מינקיב ושט טרפה, כד מצטלקא גרגרתא טר' כד מינקיב קראמא דמוחא טר', כד מינקיב ליבא לגואי טר', כד מינקיב קורקבנא טר', כד מינקיב חד מן בני מעיני טר', כד מינקבא ריאה טר', כד מינקבא קבתא טר', כד מינקבא מררתא וסתים בה כבדא ולא מישתפכא כש' ואי לא טר', כד מינקבא כרסא היכא דפרעין טבחי טר', כד מינקיב חובלילא לבי כאסי כשר' לבראי טר'.
[האי] חיותא דמיתבר שדרא דילה ואיפסיק חוטא דשדרא [ב]ן [חומר]תא לחומרתא טר'.
ובקבה אם נמצא נקב אפילו בכל שהוא פסו' וכין במסוס ובית הכוסות וכין בכריס הפנימית, ואי זו היא כריס הפנימית רחוק מן הושט טפח, וכרוכא דנפיק מן קבתא עד אמה תרבא דאית ביה מתקליף ואם נמצא באחת מכל בני מיעיין מחט או זכוכית או עצם ולא היציצה מתוכו לחוץ כש' אבל אם היציצה לחוץ פסו'.
והמסוס ובית הכוסות שניקבו זה לתוך זה מבפנים כש' מבחוץ פסולה, בית הכוסות הניקרא ספוג אם ימצא בתוכו מחט והעלה הקרום בשר ומקום הבשר בריא כש', ובכריס הפנימית הסמוכה לושט אם נקבה אפילו כל שהוא פסו', אבל בכרס החיצונה מה שהחלב חפוי עליה שיעור כסלע למעלן כדינארא גורדינאה שיש בו חצי זהוב וכל שהוא, ואם יהא בה נקב כסלע הרי זו פסו'.
<h2>דף מג.</h2>
ובמרה אם יהא בה נקב אפילו כל שהוא פסו' ואם הכבד סותמת לנקב כש', ואם היה מכה סותמתו או לחה פסו'.
<h2>דף מה.</h2>
ואם נמצא נקב סמוך לכנפיים שבקנה אפילו כל שהוא פסולה ואם שחט והשחיטה נראית מבין הכנפיים שבקנה פסולה עד מקום שהכנף העליונה מגעת ויש בה נקב אפילו כל שהו פסולה, למעלה מן הכנף העליונה שיעורו כהדין דינארא גורדיאנא שיש בו חצי זהוב וכל שהוא. ואם היתה אחת מן הכנפיים שבקנה כמישה ואין בה לא נקב ולא מכה אף על פי שאינה עולה בנפיחה כשירה, ואם היה נקב בקנה והרוח יוצא משם פסולה ואם אין הרוח יוצא משם כשרה ובלבד שיבדוק את הנקב ויתן את המחט בתוכו ויחתוך בסכין קטנה, ואם היה שם מכה והלחה סותמתו אפילו שאין הרוח יוצא משם פסולה, ואם אין בה לא לחה ולא מכה סותמתו ולא הגיע הנקב בסיפונות כשרה. ואם יהא מכה בנקב והקרום החיצון בריא אפילו שאינה עולה בנפיחה כש'. ואם יהא דבוק לצלעות ותלשו הטבח ונידבק מיקצת הקנה לצלעות ואין שם לא לחה ולא מכה כשרה. ואם יהיה בקנה אבעבועין מלאים מים או לחה כשרה ובלבד שיהא הקרום החיצון בריא ואם נדבק הקנה בצלעות והטבח מתקשר להעבירו והוא חותיך את הצלעות להעבירן והרקק היוצא מצלעות נדבק לקנה ואין בו לא נקב ולא מכה כשרה.
ובמוח אם נקב הקרום התחתון הרי זו פסו' אבל אם נקב הקרום העליון הרי זו כש', ואיזה הוא העליון משהוא חפוי עליו כל שהוא נוגע בעצם, ואם נמצא בתוך קשרי המוח שלפוחית מלאה מים והיא יכולה להינטל ביד ולא השרישה במוח ומקום המוח בריא הרי זו כש', ואילו הן קישרי המוח זו הקדירה ואם נמצא במוח צרור ומקום הצרור בריא כש', ואם נימצא במוח מים או לחה פסו'.
<h2>דף מה:</h2>
ובשיזרה אם ניתפרקו החליות ולא ניפסק החוט שלשיזרה כש' אבל אם ניפסק הרי זו פסו', ואם נפסק רובו ורוב עורו פס', רובו ורוב עורו קים כש', מחצה על מחצה פסו'.
ומוח (נתמזמז) [ניתמסמס] פסול (ניתמסמס) [נתמזמז] כשר ואיזה הוא המזמוז כל שניתעקרו שורשי המוח מבפנים.
<h2>דף מו.</h2>
ובכבד אם תהא כולה לקויה פסו' אבל אם נשתיר כזית בריא כש' ובלבד שיהא כזית בריא סמוך למרה.
<h2>דף מו:</h2>
ריאה דיבישא ולא משמשא זיקא מתיינן מיא פשורי ומרסינן לה ושפכינן מיא נמי בקניא ונפחינן לה אם משמשא זיקא ודאי אית בה חיותא וכש' ואי לא טר'.
כד סמקא ריאה כאהינא סומקא כש' כד יבשא ריאה עד דמיפרכא טר', ריאה דקימא גילדי גילדי עכמי עכמי חזיאתא חזיאתא כש', גילדי גילדי דדאמי למאי דהוא עכמי עכמי דדאמי לכוחלא, חזיאתא חזיאתא גוני ודוקא מידי דמיתכשרא ביה ריאה כגון ירוקה ככרתי ואדומה.
<h2>דף מז.</h2>
ריאה דאית בה תרתין באיי דסמיכן ליהדדי לא אית להי בדיקותא לאכשורי, חדא מיתחזיא כתרתין מאי תקנתה מתינן סילוא ומפרקינן לה אי שפכן ליהדדי חדא היא וכשרה ואי לא תרתין אינין וחדא מיניהי נקובה מכה היא ואסרחא לה וחברתה היא דסתמתה וטר'. תרתין אוני דריאה דסריכן מיהדדי לא אית להי בדיקותא לאכשורי והני מילי כד קימן שלא כסידרן אבל כסידרן היני רביתיהי וכש'.
<h2>דף מז:</h2>
ריאה דדמיא כאופתא טר' ודאפיחא כאופתא טר' ודשיעא כאופתא ודנפיחא כאופתא ואמרי לה בגישתא ואמרי לה בחזיתא, והוא דשיעא ולא אית לה חיתוכא דאוני כל הני הויא טר'. ריאה דדמיא ככבדא כש' כביסרא טר' וסימניך ובשר בשדה טר'. ריאה דדמיא לכוחלא כש' לדיותא טר' דאמ' רבי חנינא שחור אדום הוא אילא שלקה, ריאה דדמיא לכרתא כשרה. ריאה דדמיא לכשותא או כגון מוחא דביעתא או כמוריקא כל הני הויא טר'. ריאה דכד נפחת לה אית בה דוכתא דמטמטם ולא קא עייל זיקא בגוה ולא משמשא זיקא בגוה חישינן דילמא מיבש יבישא לה וטר', מאי תקנתה מתיינן סכינא וקרעינן בההיא דוכתא פורתא ומתיינן גדפא או גילא או רוקא ומותבינן בההוא פיסקא ונפחינן בריאה אי מבצבצא ומפקא זיקא לעיל ודאי אית בה חיותא וכש' היא ואי לא ודאי יבישא לה וטר' ניהי. ריאה דכד נפחת לה אושא מיוש חישינן דילמא מיבזע בזיע קראמא דריאה וזיקא לתתאי קא נפיק ודוכתיה הוא דלא ידיע, מאי תקנתא מיתינן בקיטא משיכלא דמיא קרירי ואי סתוא משיכלא דמיא פשורי ונפחינן בה וחזנן אי מברבקין מיא ודאי נוקבא הוא וטר' ואי לא מברבקין איושא בעלמא הוא דאיכא ביני סינפוני דמסבכין וכש'. ריאה דמישתכחא דקא מיתאשדא כולה ככוזא דמיא היכי עבדינן, מתיינן צעא דקוניא ושפכינן לה בגויה אי אית בה שוריקי חיוארי טר' דודאי איפסקו שוריאני ואיחממו להו וטר' ואי לית בה שוריאקי חיוארי כש'.
<h2>דף מח.</h2>
ואם נמצא נקב סמוך לכנפיים שבקנה אפילו כל שהוא פסולה ואם שחט והשחיטה נראית מבין הכנפיים שבקנה פסולה עד מקום שהכנף העליונה מגעת ויש בה נקב אפילו כל שהו פסולה, למעלה מן הכנף העליונה שיעורו כהדין דינארא גורדיאנא שיש בו חצי זהוב וכל שהוא. ואם היתה אחת מן הכנפיים שבקנה כמישה ואין בה לא נקב ולא מכה אף על פי שאינה עולה בנפיחה כשירה, ואם היה נקב בקנה והרוח יוצא משם פסולה ואם אין הרוח יוצא משם כשרה ובלבד שיבדוק את הנקב ויתן את המחט בתוכו ויחתוך בסכין קטנה, ואם היה שם מכה והלחה סותמתו אפילו שאין הרוח יוצא משם פסולה, ואם אין בה לא לחה ולא מכה סותמתו ולא הגיע הנקב בסיפונות כשרה. ואם יהא מכה בנקב והקרום החיצון בריא אפילו שאינה עולה בנפיחה כש'. ואם יהא דבוק לצלעות ותלשו הטבח ונידבק מיקצת הקנה לצלעות ואין שם לא לחה ולא מכה כשרה. ואם יהיה בקנה אבעבועין מלאים מים או לחה כשרה ובלבד שיהא הקרום החיצון בריא ואם נדבק הקנה בצלעות והטבח מתקשר להעבירו והוא חותיך את הצלעות להעבירן והרקק היוצא מצלעות נדבק לקנה ואין בו לא נקב ולא מכה כשרה.
ריאה דסרכא בדפנא מתיינן סכינא דחליש פומה ומפרקינן לה או מימרט קראמא דאפה דריאה טר' ואי לא כש'. ריאה דמינקבא בקראמא ודביק בדפנא דחיותא ומסבך בביסרא כש' ודוקא במקום רביתה והיכא חיתוכא דאוני.
<h2>דף מח:</h2>
ריאה דאית בה כנדי כנדי טינרי טינרי כש'. מחטא דמישתכחא בריאה אי אלימתא היא וקופה לעילא ורישה לתתאי ודאי נקובי נקב ועל וטרפה ואי קופה לתתאי ודאי סינפונא נקט ועל וכש', והני מילי באלימתא אבל בחלישתא אפילו קופה לתתאי נקובי נקב ועל וטר', וכין כמישתכחא מחטא בכבדא, ואיכא רבנן דאמרי מחטא כל היכא דמישתכחא בריאה טר' ולא שנא באלימתא ולא שנא בחלישתא.
מחטא דמישתכחא בליבא אף על גב דלא נקיב טר', והני מילי כד מישתכחא בסיפונא דליבא לגואי דלא אית לה דוכתא למיפק וכי רישה לתתאי דכמא דאתיא נקובי מנקבא וטרפה, אבל קופה לתתאי הוא לא עייל אילא בסימפונא רבה תלינן דילמא בהדי דשעילא פליטא לה ואחזוקי באיסורא לאו מילתא היא דנפקא מיהתם ומינקבא בדוכתא אחריתי.
<h2>דף מט.</h2>
קשיתא כד מישתכחא במררתא אי דדיקלא היא כש' ואי דזיתא היא מנקבא ועילא וטר'.
ריאה דאית בה מוראנא ניעיין אם נפקין ורחשין כש', ואם לא, ניתי לה לריאה בשימשא אם כד חימא ריאה נפיק מוראנא כש' ואם לא נפיק טר'.
ריאה דמינקבא אף על גב דלא מברי נוקבה לגואי ומיאבראי בעלמא הוא טר', ואף על גב דפליג רבי שמעון דאמר עד שתינקב לבית הסיפונות ולית הילכתא כוותיה.
<h2>דף מט:</h2>
ובדקין ניקבו כל שהן פסו' ואם יהא שם שומן טהור סותים את הנקב הרי זו כש' אבל אם יהא שומן טמא פסו', ואיזה הוא שומן טמא כל שהוא נתלש ביד אבל שלצבי בין שומן טמא בין שומן טהור הרי אילו פסולין.
כד מינקיב או כרכשא או כנתא בר מן הדרא ומן מעיאנא דכד מינקבין טר', אבל כרכשא וכנתא והדרא דכנתא כד מינקבין וסתים להון תרבא דילהון כש' ואי לא טר'. כד מינקיב פירוסתא דתרבא דריאה ואף על גב דלא מישתכחא לא מחטא ולא מידי בעלמא טרפה, מאי טעמא דכנתא ודכרכשא כד מינקבין הדרין סתמין דהוו להו חלב טהור ופירוסתא כד מינקבא חלב טמא הוא ולא סתמא וטר', ואף על גב דפליג רב ששת דאמ' חלב טמא סותים הילכתא כוותיה דרב דאמ' חלב טהור סותים חלב טמא אינו סותים וכעובדא דהוה קמיה דראבא וטרף. חלב טהור בין במקומו בין שלא בימקומו סותם.
<h2>דף נ.</h2>
חלוחלת פומא דכרכשא.
<h2>דף נ:</h2>
ובקבה אם נמצא נקב אפילו בכל שהוא פסו' וכין במסוס ובית הכוסות וכין בכריס הפנימית, ואי זו היא כריס הפנימית רחוק מן הושט טפח, וכרוכא דנפיק מן קבתא עד אמה תרבא דאית ביה מתקליף ואם נמצא באחת מכל בני מיעיין מחט או זכוכית או עצם ולא היציצה מתוכו לחוץ כש' אבל אם היציצה לחוץ פסו'.
והמסוס ובית הכוסות שניקבו זה לתוך זה מבפנים כש' מבחוץ פסולה, בית הכוסות הניקרא ספוג אם ימצא בתוכו מחט והעלה הקרום בשר ומקום הבשר בריא כש', ובכריס הפנימית הסמוכה לושט אם נקבה אפילו כל שהוא פסו', אבל בכרס החיצונה מה שהחלב חפוי עליה שיעור כסלע למעלן כדינארא גורדינאה שיש בו חצי זהוב וכל שהוא, ואם יהא בה נקב כסלע הרי זו פסו'.
מחטא דמישתכחא בסומכא דבי כאסי כד בזיעין תרין גיסאניה וכד מישתכח עליה קוריאטא דידמא ודאי מן קדים שחיטה נקיבא ומיתא לה, ואם לא אישתכח קוריאטא דידמא ודאי בתר דשחטה דנקיב מחטא ועייל וכש' ואי גמר ביזעא טר'.
<h2>דף נא.</h2>
חיותא כד נפלא מיאיגרא כד לא ידעא או רוחא דחפא לה אי אישתרוקי אישתריקא או איגנדורי איגנדרא מן איגרא או נפל באריתא או מדלי איגרא או עמיקא אריתא עשרה פושכין אסירא מישום ריסוקי איברין, ואם שחת מעת לעת ושחטה כשר', אבל אי קימא חיותא אאיגרא וחזת או שערי או אספסתא ואדרייא וטליא מן איגרא לארעא ודאי מימד אמדא נפשה דמציא למיטלא ולא מירכסין גרמה ושחיט לה בשעתה כשרה וכמעשה דראבינא, וכידרב חונא דאמ' מימד אמדא נפשה ולא סרוכ[י מסרכא].
<h2>דף נא:</h2>
ואם נפלה מן הגג או ממקום גבוה או שדחייתה חברתה ושחטה בתוך מעת לעת פסולה וכמה הוא מעת לעת לילה ויומו. ואם עמדה והיליכה מיד ושחטה אפילו בתוך מעת לעת כשירה. ואם הכה אותה הרועה ונפלה בין לפניה בין לאחריה או שהיו שני שוורים מנגחין זה את זה ונפלו הוא הדבר שהן צריכות להמתן מעת לעת ובדיקת איברים. ובשעה שהטבח חוביט את הבהמה לארץ אין חוששין לה משום רסוק איברים.
וכל היכא דצריכא בדיקה כגון דרוסה ונפולה דלא שהת מעת לעת או נמי נשברה שדרה ולא ידעינן או איתפסיק חוט השדרה או לא כיון דצריכן בדיקה אי שחיט להי אסירן דלא ידעינן השתא למיקם על בדיקה שפיר.
<h2>דף נב.</h2>
ציפרתא דצידין לה בדבוקא בחד גפה כש' בתרי גדפה טר' ואי שחיא וקימא ומסגיא כשרה.
ואם שחט ורובן שלצלעות שלימות כשרה רובן שבורות פסולה וכמה הן אחת עשרה כנגד אחת עשרה צריך שיהוא שתים עשרה קימות בין מצד אחד בין משני צדדים שש מיכן ושש מיכן שלימות ובלבד שיהוא שלימות מחציה כלפי השיזרה.
חיותא דמיתעקרין מן עלעין דילה אפילו בלא חומרתא חדא בעלמא טר'. ואף על גב דקא אמ' רב עד דמיתעקרא הצלע וחליק עמה דהויא טר', הילכתא כראבא בר רב שילא דאמ' מישמא [דרב מתנא דאמר מישמא] דשמואל כד מתעקרא עילעא חדא מיעיקרה אפילו בלא חומרתא טר'. כד חסרן מן חומרי דשדרה אפילו חדא בעלמא טר'. והיכא דמשכחת לה לחליה דלא אית בה עילעא בשילהי כפלי חדא מן חמיש דאיכא עינוניאתא תותיהון, ואף על גב דפליגין בית שמי דאמרינן עד דחסרן תרתין חומרי הילכתא כבית הלל דאמרין אפילו לא חסר אילא חדא בעלמא טר' ורב יהודה משמא דשמואל דאמ' וכין לענין טר'.
<h2>דף נב:</h2>
וציפרא דדריס לה בר נצא או כל מאי דדריס כגון שונרא או תעלא או חלדא טר'.
<h2>דף נג.</h2>
חיותא דדריס לה או אריא או דיבא וכל דמדלי מדיבא ולעילא ודאי דרסין וטר' אבל דרס כלבא לא חישינן משום דרוסה וכש'.
חיותא או ציפרא דמימסמס בידמא או דאית בהון דוכתא דמחבל ולא איכא דידע מאי דאבגרינין אף על גב דנפק אתא שונרא משרכפא דזגאתא ואית ביה זגאתא אף על גב דלא מבגרן חישינן דילמא אידרוסי אידריסן, ואף על גב דפליג רב דאמ' לא חישינן הילכתא כשמואל דאמר חישינן ליספיק דרוסה דאמ' אמימר הילכתא כישמואל דאמר חישינן ליספיק דרוסה, אבל ודאי לא חזנן שונרא ונפק אתא ציפרא כד ממסמס דמא אמרינן דהאיי קניא הוא דמחייה או נמי דילמא כלבא הוא וכשרה.
<h2>דף נד.</h2>
חיותא דמידרסא צריכה בדיקה מיכפא דמוחא ועד עטמא ובכל [דוכתא בעל]מא דכי מינקיב מיטרפא מיניה או איכא סומקא לחודיה טר'.
וכל היכא דצריכא בדיקה כגון דרוסה ונפולה דלא שהת מעת לעת או נמי נשברה שדרה ולא ידעינן או איתפסיק חוט השדרה או לא כיון דצריכן בדיקה אי שחיט להי אסירן דלא ידעינן השתא למיקם על בדיקה שפיר.
ואם שחט ומצא בגרגרת נקב ויש בו שיעור כסלע פסולה וכמה הוא שיעור כסלע כהדין דינרא גורדיאנא שיש בו חצי זהוב וכל שהוא.
ובשיזרה אם ניתפרקו החליות ולא ניפסק החוט שלשיזרה כש' אבל אם ניפסק הרי זו פסו', ואם נפסק רובו ורוב עורו פס', רובו ורוב עורו קים כש', מחצה על מחצה פסו'.
ואם ניטל הטחול כש' ניפסק ודאי פסולה, נמוק פסו' נמוקו שני חולקין פסו' שני חולקין בריאין כש'.
נמוקו האם מבפנים הרי זו פסו', ואיזו היא האם משהולד יוצא מתוכו ונחתכה הרי זו כש' והאם אסור מישום איבר מן החי אבל הבהמה כשר.
<h2>דף נד:</h2>
האיי באקא דעטמא דשף מידוכתיה טר' והוא דאיתעכלו ניביה.
<h2>דף נה.</h2>
לקתה כליה או שהיתה מלאה לחה אם הגיעה המכה ללובן שתחת החוטין שלה טר', אם היו חוטין בריאין כש', ואם הקטינה בדקה כפול ביניני ובגסה כענבה בינינית כש', פחות מיכין פסו' ואם מלאה מים זכים כש'.
<h2>דף נה:</h2>
ובכליות אם יש בהן מכה בודק את המכה אם יש בה שיעור כפול ביניני בבהמה דקה אבל בגסה כענבה בינינית, ואם היה משונה מיבשרה בודיק בסכין בלבד שתהא ברויא מבפנים כש'. ואם היה שם מים זכים בלא שלפוחית אפילו יתיר מכשיעור כש' ואם יהא שם שלפוחית ובתוכה מים פסולה, ואם נמצא בשלפוחית צרור ויש בו יתיר מכשיעור כש'. ואם היתה לחה סרוחה אף על פי שאין שם שלפוחית פסו' אפילו אין שם כשיעור. ואם נחתכה כוליה כש' ובלבד שלא יהא שם נקב ומכה, צורת חברתה על מנת שלא יהא שם מכה. ואם לא נמצא בבהמה אילא כוליה אחת כש'. ואם נמצא בכליה שלבהימה גסה מכה והיא עולה בין חרוץ לחרוץ כיון שהבשר בריא אפילו יש שם יתיר מכשיעור כש'.
<h2>דף נו.</h2>
נחמרו בני מיעיין אם אדומין כש' אם ירוקין פסו' וכשם שהוא שיעור נקיבתן כך שיעור ירוקתן, נשמטה הגרגרת הרי זו פסו' ואם נמצא נקב בגרגרת ויהא הנקב בתוך הגרגרת פסו'.
<h2>דף נז.</h2>
אמ' רב יהודה אמ' רב שמוטת יד בבהמה כש' שמוטת ירך בבהמה טר' שמוטת ירך בעוף טר' שמוטת גף בעוף טר' חושינו שמה תינקב הריאה.
וכין שניטל צומת הגידים אימתי שהבהמה נשברת והשבר שלה מן הרכובה ולמעלן הרי הבהמה כש' אבל אם היה השבר בתוך צומת הגידים הרי זו פסולה, וכמה היא צומת הגידים בבהמה שלשה אחד גדול ושנים קטנים אם נפסק הגדול ושניים קטנים קימים הרי זו פסו' אם נפסק אחד מן הקטנים והגדול וחבירו קימים הרי זו כש', אבל ביד אם נחתכה אפילו כל היד והבהימה קימת הרי זו כש'.
<h2>דף נז:</h2>
עופא דמיתברא כרעיה מיתותי צומת הגידין [כשירה מעילוי צומת הגידין] טר' והיכא צומת הגידים ברכובה מקום שהגידים צומתין ובעופא כי מנפיצת להון לצומת הגידין שיתת עשר חוטי האוו אי איפסיק חד מיניהו טר'.
ודרוסה ונישברה השדרה באעי לשחוייה עד תרי סר ירחי שתא אי אישתחיא לה תרי סר ירחי שתא כש', ואי נקבה היא ומיעברא וילידא שריא למישיחטה מיקמי תרי סר ירחי שתא דאמרו רבנן הילכתא בזכר כל שנים עשר חדש ובנקבה כל שאינה יולדת.
<h2>דף נח.</h2>
תרנגולת טרפה [ביצתה אסורה]. ותרנגולת דנפל שונרא עליה או בר נצא או כל דדריס ופל[יטא מיניה] הנהי ביעי דההוא שיחלא קמא דטעינא אסירן עד דפסקא והדר טענא שיחלא אחרינא דאמ' אמימר הני ביעי דספיק טר' שיחלא קמא משחינן להי אי הדרן טעינן שריאן ואי לא אסירן.
<h2>דף נח:</h2>
חיותא דאית לה חמיש כרעי [או דלית בה אילא] תלת, חזינן או חוסרנא ויותרנא בכרעה בתריאתא טרפה ואי בקמיתא כש'.
וחיותא דקאיים בה דמא או דעייל בה קיטרא ומיקטרא או דנפלא במיא קרירי או דשתיא מיא בישי אי דאכלא הירדוף או סמא דמותא דמיתי מיניה קינינא ולא מיתי אינשי מיניה, או פילפלי או עיקרא דאגדאנא או אטירפי דחלתיתא ודחיל מיניה דמיתא ושחיט לה כש' או ספי לה קורטא דחילתיתא חישינן דמנקבא להו למעינה וטרפה. ואי אכל סמא דמותא דמיתי אינשי מיניה או טרקה חויא או נכתה כלב שוטה שריא משום טר' ואסירא משום סכנת נפשות, והיכא דעבר ואכל ולא איתבגר לא מלקינן ליה משום טר'.
<h2>דף נט.</h2>
חיותא דמישתכחא דתבירין כרעה אף על גב דאיתיה לצומת הגידים חישינן דילמא חיויא טרקה ואסיר למיכל מינה באמצא ולבשולי בקידרא, [אלא תלינן לה בשפודא] בתנורא אי קימא בשפודא לא טרקה חיויא ואי [מיתלחא ונפלה וד]אי חיויא טרקה ואסירא.
<h2>דף סח.</h2>
חיותא דכד שחיט לה ילידא אי ידיע ודאי דלבתר דגמרה לשחיטה נפק ולד ההוא ודאי בר נכיסתא ושרי בשחיטת אמו ואי אפיק אפילו רישיה מיקמי דלגמר סימנין ההוא ולד הוא ובאעי שחיטה.
<h2>דף סט.</h2>
ובר נכיסתא מישתרי בשחיטת אמו דכתי' [דברים י"ד] כל בהמה כל מה שבבהמה תאכלו ולא צריך נקודא מאי טעמא ירך אמו הוא ודמיה ודאי אסיר, ובאעי מיקרעיה לכרסיה ואפקי לדמיה ואי שאדי ליה בקידרא באעי מימילחיה.
<h2>דף עד.</h2>
ובר נכיסתא מישתרי בשחיטת אמו דכתי' [דברים י"ד] כל בהמה כל מה שבבהמה תאכלו ולא צריך נקורא מאי טעמא ירך אמו הוא ודמיה ודאי אסיר, ובאעי מיקרעיה לכרסיה ואפקי לדמיה ואי שאדי ליה בקידרא באעי מימילחיה.
חיותא דכד שחיט לה ילידא אי ידיע ודאי דלבתר דגמרה לשחיטה נפק ולד ההוא ודאי בר נכיסתא ושרי בשחיטת אמו ואי אפיק אפילו רישיה מיקמי דלגמר סימנין ההוא ולד הוא ובאעי שחיטה.
<h2>דף עה:</h2>
והיכא דשחטין חיותא ומשתכח בגוה עוברא חיא ההוא עוברא שרי בשחיטת אמו ודוקא דלא הפריס על גבי קרקע אבל הפריס על גבי קרקע באעי שחיטה, וההוא ולד כמאן דאיתיליד דאמי וצריך לשחוייה תמניה יומי והדר שחיט ליה, ודוקא דלא כלו לו חדשיו אבל כלו לו חדשיו ביומיה הוא דאסיר למישיחטיה משום אותו ואת בנו אבל לאורתא שרי למישיחטיה.
<h2>דף עו.</h2>
חיותא דמיתברא כרעא מן הרכובה ולמעלה טר' מן הרכובה ולמטה כש'.
וכין שניטל צומת הגידים אימתי שהבהמה נשברת והשבר שלה מן הרכובה ולמעלן הרי הבהמה כש' אבל אם היה השבר בתוך צומת הגידים הרי זו פסולה, וכמה היא צומת הגידים בבהמה שלשה אחד גדול ושנים קטנים אם נפסק הגדול ושניים קטנים קימים הרי זו פסו' אם נפסק אחד מן הקטנים והגדול וחבירו קימים הרי זו כש', אבל ביד אם נחתכה אפילו כל היד והבהימה קימת הרי זו כש'.
<h2>דף עו:</h2>
ובעופות ששה עשר ואם נפסק אחד מיהן פסו'.
עופא דמיתברא כרעיה מיתותי צומת הגידין [כשירה מעילוי צומת הגידין] טר' והיכא צומת הגידים ברכובה מקום שהגידים צומתין ובעופא כי מנפיצת להון לצומת הגידין שיתת עשר חוטי האוו אי איפסיק חד מיניהו טר'.
ואם היה שבר מן הרכובה ולמטן הבהמה כשרה והאיבר אסור משום איבר מן החי והבהימה כשרה כשהעצם יוצא מן העור מן הרכובה ולמעלן פסולה ברגל אבל ביד האיבר אסור בין מילמעלן בין מילמטן מישום איבר מן החי והבהמה כשרה, אם היה שברו שלעצם יוצא מן העור ורבו מחפה כשרה רבו מגולה פסולה אבל אם מקצתו יוצא מן העור ומקומו עשוי מלוניא אף על פי שאין העצם יוצא מן העור פסולה.
חיותא דתביר בה גרמא ונפק ליה לאבראי אי משכא וביסרא חפייה לרוביה כש' ואי לא טר' ורוביה דקא אמרינן לרובא דאורכיה ורובא דהקיפיה.
<h2>דף עז.</h2>
חיותא דכשחיט לה משכח בה סיליתא למאן דשפירא דעתיה שרי למיכל, ודאי נפקת מקצת שיליא מיקמי דשחיט לה אסיר למיכל סיליתא.
<h2>דף עח.</h2>
והיכא דעבר ושחט אימא וברתא בחד יומא קמא שרי למיכליה בשעתיה בתרא משהי ליה עד לאורתא ואכיל ליה, ואי במיזיד שחטה לבתרא מלקינן ליה ולאורתא שרי באכילה.
<h2>דף עח:</h2>
[אותו ואת בנו נוהג] בנקיבות ואינו נוהיג בזכרים וכי אסר רחמנא [בהמה אבל חיה ועוף שרי] למישחט.
<h2>דף פא:</h2>
והיכא דשחט קמא ולא אישתחיט שפיר כגון השוחט ונתנבלה בידו והניחר והמעקיר שרי למישחט בתריה מאי טעמא לא תשחטו אמ' רחמנא והא לאו שחיט[ה היא].
והיכא דשחטה גוי לאימא שרי למישחט ברתה בתרה בשעתיה ולא חישינן משום אותו ואת בנו.
<h2>דף פב.</h2>
והיכא דאיכא עיגלא אי אימ[רא] אי גדיא דאישתחיט אימיה ביומיה ואיהו איערב בהדי אחריני [ולא ידיע] הי מיניהו וקא באעי למישחט הם ביומיה מיניהו, ליעילינהו לדוכתא ולימחינהו וכל דפריש מירובא פריש וכד פישי תרין לא נישח[טינהו עד] לימחר.
והיכא דעבר ושחט אימא וברתא בחד יומא קמא שרי למיכליה בשעתיה בתרא משהי ליה עד לאורתא ואכיל ליה, ואי במיזיד שחטה לבתרא מלקינן ליה ולאורתא שרי באכילה.
ולא שנא כי שחיט אימא ולבסוף ברתא ולא [שנא ברתא] ולבסוף אימא אסיר. ולא שנא שחיט חד גברא אימא וברתא ולא שנא שחטין תרין גברין חד אימא וחד ברתא מחיב ההוא בתראה מאי טעמא דכתי' לא תשחטו.
<h2>דף פג.</h2>
ודאי שחטה לאימיה בליליא אסיר למישחט ברה למחר דגמרינן ממעשה בראשית דכתי' [בראשית א'] ויהי ערב ויהי בקר יום אחד.
<h2>דף פג:</h2>
ודם חיה ועופות טעון כסוי ומבריך אשר קדשנו במצו' וצונו על כסוי הדם.
ומאן דשחיט חיתא או ציפרא או עופא אוזין ותרנגלין מחיב לכסוייה לדמיה וצריך שיתין עפר למטה מיקמי דשחיט ועפר למעלה לבתר דשחיט.
<h2>דף פד:</h2>
ומותר לשחוט לחולה בשבת ואסור לכסות דמו בשבת מאי טעמא דהא אפשר לכסוייה לאורתא.
<h2>דף פה.</h2>
והיכא דאישתחיט שחיטה מעליאתא ואיטריף פטור מלכסות.
והיכא דשחט ולא אישתחיט שפיר פטור מילכסות.
<h2>דף פו.</h2>
והיכא דקא שחיט חיריש שוטה וקטן אף על גב דשחטו להו שחיטה מעליתא פטורין מלכסות, ואי קא חזו להו אחריני דקא שחטין הנך דקא חאזו להו מחיבין לכסויי.
<h2>דף פו:</h2>
ובתר דמכסי ליה לידמא מחיב לברוכי אשר קדש' במצ' וצונו על כסוי הדם. והיכא דקא באעי מישחט עשר זגאתא ושחט חדא מיניה ואישתעי לכסוייה והדר ליבריך ולישחוט הנך אחרניאתא.
וטבחא דלא בריך ואשתלי ושחט שרי למיכל מיההיא חיותא דשחט ואי במיזיד עבד טבחא קאים באיסורא ובישרא שרי באכילה.
<h2>דף פז.</h2>
והיכא דשחט ולא כסה וראהו אחיר חיב לכסות, ומיתבעי לכסוייה בידיה שלא יכסנו ברגל שלא יהו מצוות בזויות עליו.
<h2>דף פט:</h2>
ובחיה גיד הנשה נוהג בה כבהמה והחלב שלה מותר אבל צריך ליבדוק בהלכות טריפות.
<h2>דף צג.</h2>
והשירין שבאידרעה מעבירו.
<h2>דף קטו.</h2>
והיכא דעבר ושחט אימא וברתא בחד יומא קמא שרי למיכליה בשעתיה בתרא משהי ליה עד לאורתא ואכיל ליה, ואי במיזיד שחטה לבתרא מלקינן ליה ולאורתא שרי באכילה.
<h2>דף קטז:</h2>
חיותא דינקא חלב טמא כד שחיט לה ההיא מסותא דמישתכחא אסורא. חיותא טר' אסיר חלבה. וספיק דרוסה עד דמלו לה תרי סר ירחי שתא אסיר חלבה.
